כידוע- אנשים מעשנים הם בעלי חוש ריח מופחת. הסיבה לכך היא פיזיולוגית – מרכיבים בסיגריה נצמדים לתאים במערכת ההרחה וגורמים לסינון אותות ריח חלשים ואי העברתם למח – ובמילים אחרות – העישון גורם להפחתת ההרחה. זו עובדה מוכחת.

מצד שני וללא קשר, מצטברות עדויות שהפחתת הרחה עשויה לעזור באופן טבעי להפחתת רעב, הפחתת הכמויות הנאכלות בארוחות, והפחתת הגירויים מאוכל. כלומר הפחתת הרחה יכולה לעזור לנו פשוט לרצות לאכול פחות מאשר במצב בו אנו מריחים כרגיל.

בנוסף- כל אחד שהיה מצונן פעם וניסה לאכול- מבין עד כמה ההרחה משפיעה על חווית האכילה- ללא הרחה האוכל פחות טעים ואנו יכולים לחוש בעיקר בטעמים הבסיסיים (מתוק, חמוץ מר, מלוח ואונמי) והרבה פחות בכל הטעמים העשירים.

עכשיו- תשאלו כל מי שהפסיק לעשן והוא יאמר לכם שעם הפסקת העישון  – חוש הריח חוזר לפעול בעוצמה נורמלית. וזה למעשה ברור מתוך מה שאנו יועים כבר על השפעת הסיגריות על ההרחה. כאשר חוש הריח פעול הוא מעביר ישירות למח את כל האותות המגרים מהסביבה, וגם מאפשר חווית אכילה עשירה ומהנה. כלומר- הפסקת "אספקת" הרעלים מהסיגריה מאפשרת הרחה טובה העברה שוטפת של אותות מהאף למח המעודדים אותנו לאכול.

ו.. טוב מכאן זה כבר ברור מה בעצם קורה: עם ההרחה אנו מתחילים להיות רעבים יותר, לאכול יותר במהלך הארוחות, לנשנש יותר בין הארוחות וגם להנות יותר מחווית האכילה כי חשים את האוכל בצורה הרבה יותר טעימה ועשירה ו.. אנחנו עולים במשקל.