לא נמצאו מוצרים בעגלת הקניות.
המדע מאחורי נוזנוז
הניסוי הקליני שנערך בישראל
כדי לבחון את נוזנוז ערכנו ניסוי קליני קטן, פיילוט להוכחת הקונספט. 65 משתתפים סיימו את הניסוי, שנערך בשני מרכזים רפואיים מובילים בישראל, ואושר על ידי ועדות האתיקה של המרכזים הרפואיים ועל ידי משרד הבריאות הישראלי.
את צוות החוקרים בניסוי הוביל ד"ר דרור דיקר
ד"ר דיקר הוא מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול בהשמנת יתר במרכז רפואי רבין – בי"ח השרון, נשיא האיגוד הישראלי לחקר השמנת יתר, יו"ר עמית של ועד החברה לטיפול במחקר בהשמנה של האגודה האירופית לחקר השמנת יתר, ומנהל מחלקה פנימית ד בבי"ח השרון במרכז רפואי רבין.
קרא עוד >
רקע לניסוי ולהשפעת הנוזנוז
תפקידו של חוש הריח בוויסות התיאבון, צריכת המזון ומשקל הגוף נחקר רבות, אך הוא כה מורכב שרק התחלנו להבין מערכת זו. חשיפה לריחות מזון מגבירה את צריכת המזון ואובדן הריח מפחית את צריכת המזון. אנשים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר נוטים להיות בעלי חוש ריח מופחת בהשוואה לרזים, עם זאת כאשר מדובר בריחות של מאכלים – יש להם רגישות גבוהה יותר לריחות אלה ביחס לרזים והם כמהים ורוצים לאכול יותר כתוצאה מחשיפה לריחות אלה (2,3), כמו כן, אכלנים מאופקים (אנשים בדיאטת הרזיה) גם הם רגישים במיוחד לריחות מגרים של אוכל ונוטים לאכילה מוגברת לאחר שנחשפו לריחות של מאכלים מגרים (4,5).
מטרות המחקר
מטרות המחקר הקליני היו לבחון האם נוזנוז מפחית את היכולת להריח כאשר הוא נלבש באף, והאם הוא מסייע להפחית את משקל הגוף ומשנה את המזון המועדף על המשתמש למזון בריא יותר.
שיטת המחקר
מחקר קליני, רב מרכזי, מבוקר ורנדומלי, של 3 חודשים, שמשתתפיו הם מבוגרים (גילאי 22-65) הסובלים מהשמנה.
קבוצת נוזנוז
הנבדקים בקבוצת נוזנוז השתמשו במוצר במשך 5-12 שעות ביום.
קבוצת הביקורת
הנבדקים בקבוצת הביקורת השתמשו בטיפות תמיסת מלח כפלסבו והכניסו שתי טיפות לנחיריים מדי יום.
שתי הקבוצות
• קיבלו תזונה מאוזנת להפחתה של כ-500 קלוריות ביום מהתזונה הרגילה שלהם.
• קיימו ביקורי מעקב במרפאה אחת לשבועיים.
• ניהלו יומן אכילה ושימוש במוצר.
• ערכו בדיקות דם בתחילת המחקר ובסופו, וערכו בדיקות הרחה עם ובלי המוצר/והטיפות.
תוצאות
שישים וחמישה נבדקים השלימו את המחקר לפי הפרוטוקול: 37 בקבוצת נוזנוז, 28 בקבוצת הביקורת; השימוש בנוזנוז הפחית משמעותית את ההרחה בעת השימוש במוצר, בעוד שטיפות תמיסת המלח לא השפיעו על חוש הריח.
ירידה במשקל
שתי הקבוצות ירדו במשקל וניכרו הבדלים מובהקים בין התחלת לסוף המחקר. נבדקי קבוצת הנוזנוז השילו בממוצע 6.6% ממשקל גופם, בעוד שנבדקי קבוצת הביקורת השילו בממוצע 5.5% ממשקל גופם ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. ההבדל המובהק בירידה במשקל בהשוואה לקבוצת הביקורת נצפה עבור משתתפים בגילאי 50 ומטה: נבדקים בגיל 50 ומטה בקבוצת נוזנוז איבדו בממוצע 7.7% ממשקל גופם במהלך הניסוי לעומת 4.1% בלבד בקבוצת הביקורת. בגילאים אלו, השילו נבדקי קבוצת נוזנוז בממוצע 8.3 ק"ג לעומת 4.3 ק"ג בקבוצת הביקורת – כמעט פי שתיים. בקרב גילאי 50 ומטה, המשתתפים שהשתמשו בנוזנוז בממוצע מעל 8 שעות ביום, ירדו בממוצע 10.1 ק"ג במהלך תקופת הניסוי.
שינויים בריאים באכילה
באופן מובהק, יותר משתתפים בקבוצת NozNoz יחסית לקבוצת הביקורת (לכל הגילאים) דיווחו כי הם הפחיתו את צריכת הסוכר, הממתיקים המלאכותיים והמשקאות המתוקים.
סיכום הפיילוט
ביחס לקבוצת הביקורת, קבוצת המחקר שהשתמשה בנוזנוז
• הפחיתה את צריכת סוכר, הממתיקים מלאכותיים והמשקאות מתוקים
• הפחיתה באופן מובהק את משקל הגוף – בגילאי 50 ומטה
• הנוזנוז הפחית באופן מובהק את היכולת להריח בעת שנלבש בתוך האף, לעומת היכולת להריח ללא המוצר, בעוד שהטיפות לא שינו את יכולת ההרחה.
*יש להדגיש שמדובר במחקר פיילוט ראשוני ופורץ דרך – ויש לערוך מחקרים נוספים על מנת להמשיך ללמוד ולאשרר את הנושא
המרכזים הרפואיים
בית חולים השרון – מרכז רפואי רבין, ומרכז רפואי העמק בעפולה.
שניהם מבית קופת חולים כללית – ספקית שירותי הבריאות הגדולה בישראל.
פרסומים בתקשורת
חוקרים בישראל פיתחו מוצר חדש שנקרא נוזנוז הנלבש בתוך האף ומפחית את ההרחה. בתמורה הוא מסייע בירידה במשקל.
חוקרים בישראל פיתחו מוצר חדש שנקרא נוזנוז הנלבש בתוך האף ומפחית את ההרחה. בתמורה הוא מסייע בירידה במשקל.
אנשים הרוצים לרזות יכולים להכפיל את הירידה במשקל ע"י שימוש בנוזנוז. מומחים טוענים כי נוזנוז אף מסייע בהפחתת הכמיהה למתוק.
לאנשים הסובלים מעודף משקל יש רגישות רבה יותר לריחות של אוכל וגירוי חזק יותר של התיאבון, שעלול להוביל לאכילה מוגברת.
נמצא כי המוצר, שנקרא נוזנוז, מסייע לאנשים בגילאי 50 ומטה הסובלים מהשמנה, לרדת במשקל.
מכשיר חדש, מעין שרוול רך, שמוכנס לאף, מפחית את חוש הריח ויכול לעזור לירידה במשקל
הקודם
הבא
רקע מדעי
תפקידו של חוש הריח בוויסות התיאבון, צריכת המזון ומשקל הגוף נחקר רבות, אך הוא כל כך מורכב שרק התחלנו להבין את המנגנון ורב הנסתר על הגלוי. עם זאת, ניתן בהחלט להעריך שחשיפה לריחות מזון מגדילה את צריכת המזון ושאובדן ריח מפחית את צריכת המזון.
ממחקרים עולה שאנשים בעלי עודף משקל שנחשפים לריחות מזון רגישים יותר לריחות אלה מאשר אנשים בעלי משקל תקין, אוכלים ורוצים לאכול יותר כתוצאה מחשיפה זו. כמו כן, אכלנים מאופקים (אנשים בדיאטה המקפידים על מזונם), אוכלים יותר כאשר הם חשופים לריחות מזון. לדוגמה, גם בעלי המשקל העודף וגם הרזים חשו רעב מוגבר לאחר ראיית והרחת פיצה במשך 60 שניות. לבעלי המשקל העודף הייתה עלייה ביצירת הרוק וברצון לאכול פיצה ומזונות אחרים לעומת הרזים.
יש לציין שכמעט כל המחקרים שנערכו עד היום בנושא נעשו על בע"ח. לדוגמה, מחקר שבדק את השפעת הפחתת ההרחה על עכברים שמנים: אחד הדברים שהחוקרים הבחינו בו הוא שהפחתת ההרחה אצל עכברים שמנים, הובילה לירידה משמעותית בצריכת מזון עשיר בשומן. עם זאת הפחתת ההרחה אצל עכברים שמנים שהיו חשופים לדיאטה בריאה לא שינתה את כמות המזון הנאכל. בשני המקרים, העכברים שהופחתה להם יכולת ההרחה הפחיתו משמעותית את משקל הגוף. הפחתת המשקל התבססה כולה על פתחתת מסת השומן ללא שינוי במסה הרזה. כמו כן, הפחתת ההרחה אצל העכברים הובילה להגדלה משמעותית של הוצאת האנרגיה וכל זאת ללא שינוי כלשהו בפעילות הגופנית.
חשוב לציין: אצל בני אדם חוש הריח נחלש אחרי גיל 50.
כמו כן, עד למחקר פורץ דרך זה, לא נערך אף מחקר שהפחית במכוון את חוש הריח אצל בני אדם ובדק מה יהיו התוצאות. נדרשים מחקרים נוספים בתחום על מנת להעמיק את הידע ולהמשיך ולבחון את הנושא המורכב.
כמה מאמרים מדעיים מעניינים
- Riera CE, Tsaousidou E, Halloran J, Follett P, Hahn O, Pereira MMA, et al. The Sense of Smell Impacts Metabolic Health and Obesity. Cell Metab. 2017 Jul 5;26(1):198-211.e5. doi: 10.1016/j.cmet.2017.06.015. PubMed PMID: 28683287
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28683287 - Jansen A, Theunissen N, Slechten K, Nederkoorn C, Boon B, Mulkens S, et al. Overweight children overeat after exposure to food cues. Eat Behav. 2003 Aug;4(2):197-209. PubMed PMID: 15000982. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15000982
- Stafford LD, Whittle A. Obese individuals have higher preference and sensitivity to odor of chocolate. Chem Senses. 2015 May;40(4):279-84. doi: 10.1093/chemse/bjv007. Epub 2015 Mar 13. PubMed PMID: 25771359.
http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.1029.3882&rep=rep1&type=pdf - Rogers PJ, Hill AJ. Breakdown of dietary restraint following mere exposure to food stimuli: interrelationships between restraint, hunger, salivation, and food intake. Addict Behav. 1989;14(4):387-97. PubMed PMID: 2782122.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2782122 - Fedoroff I, Polivy J, Herman CP. The specificity of restrained versus unrestrained eaters' responses to food cues: general desire to eat, or craving for the cued food? Appetite. 2003 Aug;41(1):7-13. PubMed PMID: 12880616.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12880616 - Ferriday D, Brunstrom JM. 'I just can't help myself': effects of food-cue exposure in overweight and lean individuals. Int J Obes (Lond). 2011 Jan;35(1):142-9. doi: 10.1038/ijo.2010.117. Epub 2010 Jun 15. PubMed PMID: 20548302.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20548302 - Palouzier-Paulignan B, Lacroix MC, Aimé P, Baly C, Caillol M, Congar P, et al. Olfaction under metabolic influences. Chem Senses. 2012 Nov;37(9):769-97. doi: 10.1093/chemse/bjs059. Epub 2012 Jul 25. PubMed PMID: 22832483; PubMed Central PMCID: PMC3529618.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22832483 - Aschenbrenner K, Hummel C, Teszmer K, Krone F, Ishimaru T, Seo HS, et al. The influence of olfactory loss on dietary behaviors. Laryngoscope. 2008 Jan;118(1):135-44. PubMed PMID: 17975508.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17975508 - Steve Van Toller, Assessing the Impact of Anosmia: Review of a questionnaire findings, Chemical Senses, Volume 24, Issue 6, 1 December 1999, Pages 705–712,
https://doi.org/10.1093/chemse/24.6.705 - Ketterer C, Heni M, Thamer C, Herzberg-Schäfer SA, Häring HU, Fritsche A. Acute, short-term hyperinsulinemia increases olfactory threshold in healthy subjects. Int J Obes (Lond). 2011 Aug;35(8):1135-8. doi: 10.1038/ijo.2010.251. Epub 2010 Nov 23. PubMed PMID: 21102552.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21102552 - Tong J, Mannea E, Aimé P, Pfluger PT, Yi CX, Castaneda TR, et al. Ghrelin enhances olfactory sensitivity and exploratory sniffing in rodents and humans. J Neurosci. 2011 Apr 13;31(15):5841-6. doi: 10.1523/JNEUROSCI.5680-10.2011. PubMed PMID: 21490225; PubMed Central PMCID: PMC3089941.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3089941/ - Lushchak OV, Carlsson MA, Nässel DR. Food odors trigger an endocrine response that affects food ingestion and metabolism. Cell Mol Life Sci. 2015 Aug;72(16):3143-55. doi: 10.1007/s00018-015-1884-4. Epub 2015 Mar 18. PubMed PMID: 25782410.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25782410 - Thanos PK, Robison LS, Robinson JK, Michaelides M, Wang GJ, Volkow ND. Obese rats with deficient leptin signaling exhibit heightened sensitivity to olfactory food cues. Synapse. 2013 Apr;67(4):171-8. doi: 10.1002/syn.21627. Epub 2012 Dec 20. PubMed PMID: 23172699; PubMed Central PMCID: PMC3578169.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3578169/ - Doty RL, Kamath V. The influences of age on olfaction: a review. Front Psychol. 2014 Feb 7;5:20. doi: 10.3389/fpsyg.2014.00020. eCollection 2014. Review. PubMed PMID: 24570664; PubMed Central PMCID: PMC3916729.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24570664 - Duffy VB, Backstrand JR, Ferris AM. Olfactory dysfunction and related nutritional risk in free-living, elderly women. J Am Diet Assoc. 1995 Aug;95(8):879-84; quiz 885-6. PubMed PMID: 7636078.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7636078 - Schiffman S, Pasternak M. Decreased discrimination of food odors in the elderly. J Gerontol. 1979 Jan;34(1):73-9. PubMed PMID: 759495.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9343468
החוקר הראשי ד"ר דרור דיקר
ד"ר דרור דיקר, חוקר ראשי
נשיא האיגוד הישראלי לחקר השמנת יתר, מנהל מחלקה פנימית ד' והמרכז לטיפול בעודף משקל במרכז רפואי רבין – בי"ח השרון. ד"ר דיקר הינו יו"ר עמית של ועד החברה לטיפול במחקר בהשמנה של האגודה האירופית לחקר השמנת יתר (EASO) ונבחר כנשיא הבא של הפדרציה האירופית לרפואה פנימית (EFIM). ד"ר דיקר משמש כרופא מזה למעלה מ-20 שנה. חיבר ביקורות מדעיות ולמעלה מ 60 מאמרים מדעיים, ומוכר היטב בזכות עבודתו בתחומים כגון השמנת יתר, סכרת ויתר לחץ דם. הוא עורך וכותב מאמרים ודעות בנושא במגוון ערוצים רפואיים ואתרי אינטרנט שונים. בעבר שימש יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית.
